י. התערערותם של אחדות־הדעות ומוסדות הדת

כל זמן שאנו מצמצמים את הסתכלותנו בקלקולה של התנהגות במסכת המעשה , אין אנו תופסים כהלכה את עניין ערעורם של אורח חיים ואישיות . בניתוח סי בותיה של התערערות חברתית אנו רואים , שבחברות מלוכדות כראוי יש עוד גור מים , העושים להתהוותם של התנהגות ואופי בתחום המעשה , אבל אינם ממינם ו וזוהי הפונקציה של ההוראה רוחנית ורעיונית , שעיקרה מתלבשת בדת . סוציולוג כשהוא אומר דת אין כוונתו לאמונה או לכת זו או זו , אלא לאב מוסד זה , שהמונח 'דתי מביע אותו כל צורכו . שורשה הלאטיני של רליגיה ( דת ) , re-1 igere הוראתו : 'קשר יחד' כל המעשים שאתה עושה לשם תכלית אחרונה . פעילותו של אדם כשורת החיים נארגת תחילה ונעשית מסכת בדרך ההרגלים והמוסכמות . אבל לא די בו בליבוד ראשון זה . האדם נכסף לאחדות עמוקה יותר , המחברת את כל פזורי מעשיו לכלל תכלית אחת . היתד . תכלית כזאת מקובלת על הכל ונפטרה לה , עדיין המכונה החברתית עושה משך זמן כהרגלה הראשון , הואיל והתלות והחובות שבין אדם לחברו , שקמו על יסוד חלוקת התפקידים והעבודה , אינן נותנות להן לבריות להסתלק סתם ולברוח . אבל כל אימת שמשבר גדול בא לעולם מתחוור , שאין תוקפן של ...  To the book