|
|
הקורא שעיין בפרקי חיבורנו זה עד כאן בוודאי מצא את התיבה " דביקות" על צורותיה הלשוניות השונות כשהיא צמודה , אם כמלה נרדפת ואם כאקוויוואלנט , לערכים אין וביטול ממציאות ( או התפשטות הגשמיות , ( או כתנאי להשגת ערכים אלה . ברם כדי לרענן את זכרתנו נביא כמה גרגרי עדויות ספרותיות , שלא הבאנו בפרקים הקודמים , כגון ר' לוי יצחק מברדיטשב : "וכשאדם רוצה לעורר שפע חדשה על כל העולמות צריך לדבק עצמו באין ; " "שצריך להצדיק להיות דבוק תמיד באין וזו ביטול במציאות . " ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג דרש "בסעודה שלישית שנת תקל"ו" את הכתוב "וישא אברהם את עיניו וירא את המקום "מרחוק [ בראשית כב , ד , [ היינו מקומו של עולם , שזוכה לראות בעין שכלו שהוא אפס ואין מוחלט , באשר שכל כוחותיו ודיבוריו ועשיותיו הכל כח הבורא ית"ש ... והוא המרגיש שמבלעדו ית"ש אין לו שום חיות ... ונותן אל לבו לדבק בשרשו העליון ולדבק בתורה . " וכלשון מפורשת יותר בדרשה משנת תקל"ז.- " כשאדם עושה עצמו כאין יוכל להתדבק בה . "' לדברי ר' שלמה לוצקר , "שאדם בעת דביקותו בו ית' צריך להיות כאין נגדו , כאלו לא היה בעולם , כי הכל הוא רק חיותו ... והנה כל א...
To the book |
|
|