|
|
כפי שנודע לי מאנתוני מולינו , הוא מסר למו"ל את כתב היד השלם של ספרו שבועות ספורים בלבד טרם מותה של נינה קולטארט ב 24 ביוני , 1997 לאחר שאת השני מבין שני הראיונות שלו עם קולטארט קיים רק שישה חודשים ומשהו קודם לכן . אף שמולינו נמנע מלומר זאת , קולטארט התאבדה בנטילת מנת יתר של גלולות שינה . לפיכך , כמו שכותבת ג'יל דייוויס באופן נוקב באחרית דבר שלה , הופעת ספר זה היא בבחינת "מהלומת הפטיש שבאבדן פתאומי , " ההשפעה של מה שעשוי היה להיות הזדמנות לשמחה קולקטיבית והפך לאירוע שמעיב עליו הצער . צער זה , שאינו מרפה מאלה שנינה קולטארט נגעה בחייהם , נעשה מכביד ובאופן פרדוקסלי שכך בבת אחת מתוך הכרה שמה שהיה במבט ראשון בלתי צפוי להדהים לגבי אנשים רבים כל כך , יכול להיראות בהתבוננות מדוקדקת יותר כבלתי נמנע , ואפילו כסימן לבאות , שנתנה קולטארט עצמה בריאיון יחיד במינו זה . לא הכרתי את נינה קולטארט במהלך חייה . לכן כבוד רב ביותר הוא לי להיענות להזמנתה של חיה שטיינפלד לכתוב התייחסות קצרה למהדורה עברית זו של ספרו של אנתוני מולינו . אני נותן את הדעת על כך כי מילותיי יעמדו בצד דברי בני השיח המכובדים האלה שלו ...
To the book |
|
|