הסיפור של חנה:

"אפשר גם ליפול ואפשר גם לקום . " חנה היא בת , 47 יש לה ארבעה ילדים . היא עבדה באחת המחלקות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה , אך לא קיבלה דרגת מרצה בתקן רגיל ונאלצה לעבור ללמד באחת המכללות . הריאיון נערך בגינת האוניברסיטה . רציתי שתספרי לי על הרקע המשפחתי שלך . אני באתי ממשפחה גדולה , גדולה מאוד . אני הבת הבכורה והייתה לי ילדות מאוד מאושרת , עם הרבה תשומת לב ויחס אישי לכל אחד , לכל הצרכים שלנו . זו ילדה שבאה מבית הספר ויש מישהו שמחכה לה ומפנק אותה . אני לא אגיד שחיינו בשפע כלכלי . אני ילידת הארץ , ההורים שלי התחתנו בארץ , גרים באיזה מושב באיזה שהוא מקום בצפון הארץ , לא חשוב . אנחנו משפחה גדולה ולמרות זאת אני זוכרת רק ילדות מאוד מטופחת , זה הישג של ההורים שלי אני חושבת . גם ההורים שלי , כבכורה נהגו לשתף אותי במה שקורה בבית אם זה בצדדים כספיים , אם זה בבעיות , אם זה בתכניות . היה מוטל עלי עול מצד אחד , מצד שני זה היה עול מתוך שותפות ומתוך אחריות . אני תמיד עבדתי הרבה , עזרתי הרבה כי זה היה גם שטח חקלאי וגם הרבה אחים ותמיד הייתי מצטיינת . כל השנים הצטיינתי ותמיד למדתי שאם אתה מצטיין אתה קוט...  To the book