|
|
הילדות , שגדלו בבית הוריהן בעיירות פיתוח , התחילו את לימודיהן בבתי ספר שרמת הלימודים בהם הייתה נמוכה ( למשל בתי הספר העממי והתיכון בשכונה ד' בבאר שבע . ( כל הנחקרות התבלטו בבית הספר בזכות הצטיינותן וכישוריהן , ובשל כך הופנו אחדות מהן לבתי ספר , לפנימיות ולמדרשות מחוץ למקום המגורים , שבהם רמת הלימודים הייתה גבוהה . כפי שאמרה אחת מהן : "את המחוננים בפריפריה הוציאו בפינצטה והעבירו לבתי ספר טובים יותר , זאת הייתה נקודת הפריצה ללימודים מתקדמים ; " אחרת אמרה : "שלפו את המצטיינים מתוך הכיתה , וזה היה מפעל נהדר שקבע את גורלי . " מבחינה רגשית המעבר לבית ספר איכותי לא זכור תמיד כחוויה טובה או קלה . הן יצאו מן ה"חממה" של הבית , העיירה ובית הספר שהיו פחות או יותר הומוגניים מבחינת הרכב האוכלוסייה אל עולם אחר ואל ילדים שונים . אחת המשתתפות נשלחה לבית ספר אזורי בקיבוץ הסמוך למקום מגוריה ונתקלה ביחס מתנשא מצד הילדים המקומיים : אליטיזם בשנות השבעים זה היה מבט ממעוף הציפור של הקיבוצניקים אל כל מי שבא ממושבי העולים , מבט מלמעלה כלפי המזרחיות , האסלאמיות , המבטא , הלבוש , תמונת העולם הלא היפית , הלא עכשוו...
To the book |
|
|