מבוא

כאשר ערכתי את מחקרי על נשים באקדמיה הישראלית לפני כ 15 שנה היה שיעורן בכלל סגל האוניברסיטאות קטן למדי ( כ . ( 20 % נתוני הרקע של הנחקרות היו גיל , מצב משפחתי , מספר ילדים , שנת קבלת הדוקטורט וכדומה . מספר המרצות המזרחיות ( יוצאות אסיה או אפריקה ) היה קטן כל כך , שלא היה טעם לחקור אותן כקבוצה נפרדת לשם השוואה לנשים אשכנזיות בסגל ( יוצאות אירופה או אמריקה . ( יתרה מזאת , באותה תקופה לא היווה עדיין מוצאן האתני של נשות הסגל סוגיה חברתית ואתר מחקר , במילים אחרות : "הבעיה לא הייתה קיימת . " הקטגוריה של "נשים מזרחיות" ככלל נעלמה כמעט מן המחקר האקדמי בשנות השבעים המאוחרות , וזאת לאחר שבשנות החמישים והשישים הייתה מושא למחקרים שונים שעסקו בהגירה ובהסתגלות , באי התאמה תרבותית ובמתח בין מסורתיות למודרניות . היום נחשבת החלוקה לפי מוצא אתני / עדתי במסגרות רבות ל"לא תקינה פוליטית" ואינה מופיעה בדרך כלל בדיווחים רשמיים של המועצה הלאומית להשכלה גבוהה , בדוחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או ברשימות הסגל של האוניברסיטאות עצמן . הדבר מקשה על המחקר בתחומים רבים . השיעור הכולל של נשים בסגל האקדמי הגיע בשנ...  To the book