המפקד שחי את השטח

ניסים לוי | רכז בשב “ כ , סופר ; . com בללב 22 @ w יצ e ל n תמונה ראשונה : ינואר 1983 חצות ועוד שעתיים , הכביש ריק . תחנת המשטרה שממול דוממת , שער הברזל של המרחב נפתח לאט , בעצלות , מבויש כאילו נתפס בקלקלתו , כאילו זה עתה העירו אותו משנתו . מגרש החניה ריק , הרבה מקום . אפשר להחנות את הרכב באלכסון , להשאיר את הדלת פתוחה שסירחון מחנה הפליטים והסיגריות שדבק בו יתפזר באוויר הקר . רק יומיים רכז וכבר חוויתי פיגוע ראשון . אני מרים את הראש , החלון היחיד שמואר הוא חלון משרדו של ראש המרחב . נדמה לי שצל דמותו הביט בי וחלף . אני נכנס לחדר הרכזים , מתיישב ליד השולחן , מביט בצג המחשב , משם לקיר הלבן , עובר לתקרה . מחזיק ביד מברק אקראי , קורא בו ולא מבין כלום . העיניים נעצמות , הראש כבד . לאן הולכים מכאן ? דמות חוסמת את אור הפלורוסנט הבהיר , אני מרים את הראש , מעליי ראש המרחב , פניו מחייכות , בידיו ערימת תיקים . “ מה נשמע “? הוא לא מחכה לתשובה , “ אל תתייאש , תרים ת'ראש , עוד יהיו לך הרבה כאלה “! הוא מכריז וממשיך “ אספתי לך תיקים של כמה דמויות מהשטח שלך , דמויות שגרות ליד מקום הפיגוע . נעבור  To the book