שנת שע"ח

צו . בהיות ידוע ומפורסם בדברי רז"ל ובפרט בספר יצירה ובספר הזוהר והתיקונים ושאר ספרי הקבלה מעלת האותיות והנקודות וניגוני הטעמים עד שאמרו האותיות הם גופות [ המול ידות רוחות וניגוני הטעמי' נשמות , והזהירו מאד להוציא כל אות ממוצאה ושלא להחליף זו בזו , גם שלא להחליף הנקודות . ואמרו בשיר השירים מהזוהר 1 בפסוק נאוו לחייך בתורי , ' שע"י הנקודות תשתנה התיבה לענין אחר ובספר רבינו בחיי 2 פ' וירא פסוק ויאמר אדני אם נא מצאתי חן וגו' האריך בענין הנקודות ובסוף כתב וז '' ל : ולכך המוסיף נקודה או גורעה מחריב את העולם ומקצץ נטיעות התורה ושרשיה וכו' עכ"ל . כן מצינו שהמחליף פתח בקמץ לא ימלט מאחת משתים או יהרוס הכוונה או יבא לידי כפירה וכר ומאריך שם בראיר . גם הפליגו רז"ל בענין הדגש והרפה ואמרו שהדגש הוא דין והרפי הוא רחמים כמבואר בספר יצירה פרק ד' 3 ובספר הפרדס 4 שער הטעמים והזהירו מאד שלא לחזק הרפה ושלא לרפות החזק וכן היא הלכה פסוקה בשלחן ערוך סי' ס"א סעיף שכ '' ג וזיל : צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח עכ"ל . 1 מהדורה ראשונה בשם מדרש שיר השירים , ויניציאה שנ '' ז ( אוצ " ...  To the book