שנת שמ"א

א . זאת לדעת לכל עמי הארץ , אנשי קודש בני ברית , שהסכימו האלופים והמנהיגים דארבע ארצות יצ"ו , בראותם המעמד ומצב הארצות לעת כזאת , הצריפים חזוק , בפרט אודות האנשים הלהוטים אחרי הבצע והממון להתעשר מחמת אורנדיש גדולים ועצומים שיש לחוש פן יביאו לידי סכנה גדולה ועצומה יוצא לרבים ח"ו , על כן הסכימו כולם כאיש אחד ובפה אחד : שכל מי אשר בשם ישראל יכונה לא יהא לו שום עסק לשכור טשפאוו"י בפולין גדול ובפולין קטן ובמאז '' י , הן מהמל ך יר '' ה , הן ע"י מושלים או בשום תחבולה בעולם . גם שלא ישכרו שום מינץ או זויפא במדינת הנ"ל ולא שום גרעניץ מכס , דהיינו מכס קראקא ופוזנא והשייך להם . כל הנ"ל לא ישכור שום יהודי בשום אופן הנ '' ל ולא יתעסקו בעסקים אלו שום התעסקות בעולם . ואיזו איש אשר ימלאנו לבו לשכור או להתעסק בעסקים אלה שום התעסקות כנ"ל , אחת דתו להיות מוחרם ומנודה משני עולמות , יהיה מובדל ומופרש מכל קדושת ישראל , פתו יהא כפת כותי , יינו יין נסך , ושחיטתו כשחיטת נכרי , ובעילתו תהא בעילת זנות , וקבורתו תהא קבורת חמור , ושום רב או צורבי לא יתעסק בקידושין שלו , הן לבניו הן לבנותיו , ושום אדם לא יתחתן עמו ...  To the book