ההתיישבות החדשה

הנוף החקלאי של אגן האברו שינה רק לאחרונה , עם מפעלי המאה הזאת , את צורתו . אף על פי שחלקים ניכרים ממדרגות הנהרות המלוות את הנהרות זכו להשקיה מלפני מאה שנה ויותר , שלטו בכלכלה החקלאית הגידולים המסורתיים—חיטה , גפן וזיתי העדר שינויים גדולים ומתקדמים יש לזקוף קצתו למגבלות אקלימיות נוספות , כגון הקרה שפוקדת את האיזור . אך גם המבנה החברתי , ובמיוחד החלוקה של הרכוש הקרקעי , היו בעוכרי ההתפתחות . רק שינוי בגודל הרכוש הקרקעי מסוגל היה להביא לתנופה ההתיישבותית . כך , למשל , באיזור סאראגוסה נקנו על ידי המוסד הלאומי להתיישבות ( שהוא המוסד הממשלתי המבצע את פעילות האיכלוס החקלאי החדש באיזור ) שתי חו 1 ת מבעליהן הקודמים ו החוות היו גדולות דיין להקים עליהן שני כפרים , סובראדיאל ולה ג'ויוזה , המאוכלסים כיום מאות משפחות . ההתיישבות באדמות המושקות , ה'הוארטאס , ' באה על חשבון אדמות הבעל , ה'סי קאנו , ' ההולכות ומידלדלות מתושבים . בעזרת תעלות השקיה יותר ויותר שטחים שי י הסיקאנו הולכים והופכים להוארטאס . על מנת להגשים את מפעלי ההתיישבות החל המוסד הלאומי להתיישבות להקטין את השטחים המותרים בהחזקה בידי בעל...  To the book