האגן הארטזי הגדול

פיתוח באר ארטזית כמקור מים החל במיוחד באיזור הצחיח של קווינסלנד . בשנות השישים היו כבר כ 8 , 000 בארות , בעלות עומק ממוצע של 150 מטרים . יש גם בארות סובארטזיות בלחץ נמוד יותר . ציור 26 מדגים את היקפו הגדול של האגן , שגודלו כשליש שטחה של אוסטראליה . מימי האגן מתאימים בעיקר לגידול צאן ובקר , שכן הם מלוחים מדי לגידולים חקלאיים ; מים מתוקים במידה מספקת אינם מרובים באוסטראליה , ובמיוחד לא בחלקיה הצחיחים . הבארות הארטזיות מאפיינות את החלק הצפוני והדרומי מזרחי של האגן הארטזי . הקידוח הראשון באגן הארטזי הגדול נתקיים בשנת , 0967 , Pownaii ) 1878 באיזור קאלארה , והגיע לעומק של כדי 50 מטרים לערך ; גובה זרם המים שפרץ מהקידוח הגיע כדי תשעה מטרים . שנתיים לאחר מכן , ב , 1880 החלו כמה וכמה שנים של בצורת באוסטראליה , דבר שהביא לחיפושי מים מואצים בתחום האגן הארטזי , שרק הוחל בחקר טיבו . הציוד המיכאני היה עדיין דל ; מכל מקום , כל מדינות אוסטראליה , וקווינסלנד בראש , החלו בקידוחים בתת קרקע ; בשנת 1893 הפיקה קווינסלנד בלבד יותר מ 3 . 8 מיליון מ"ק ליממה . הפיתוח הטכנולוגי הביא להתפשטות הקידוחים עד כדי ת...  To the book