ראשית השימוש בקרקעות

לפני בוא המתיישבים האירופיים הראשונים בשנת , 1788 חיו באוסטראליה כנראה עד 300 אלף תושבים מקוריים נגריטים . יש להניח , שרובה של אוכלוסיית ציידים זו חיה בתחום הלח בחופים המזרחיים , שבו מקורות הצייד רבים יותר מאשר בתחום הצחיח . על כן אפשר לומר , שהאזורים הצחיחים למחצה נפתחו לשימוש הכלכלי רק עם בוא המתיישבים האירופיים . מטרת היישוב—יישוב גולים , שיתפרנסו על ידי חקלאות ; מסחר לא נראה כמטרה , ותעשייה באותם הימים לא היתה קיימת כלל בעולם . הרכס המיוער המפריד בין החוף לבין פנים הארץ לא נחצה לפני , 1813 והחדירה הנרחבת לתוך פנים היבשת החרב החלה רק אחרי . 1820 בעת ההיא חלד . התפתחות תעשיית הצמר באנגליה , ונוצרו תנאים לפיתוח גידול כבשים לצמר . באותן השנים נתקיימה הגירה גדולה מאזורים חקלאיים באנגליה שהלכו והתדלדלו , וב 1820 רק מחצית האוכלוסין היתה אוכלו סיית הגולים הראשונית . התחום העיקרי שיישב היה בדרום מזרח : סידניי , מלבורן , אדילייד . במערב החלו בהתיישבות רק ב . 1872 אך החוף היה יחסית עני בקרקעות טובות ! רק אחרי הרכס החלו קרקעות טובות . מרבית הבעיות בגידול הצאן היו חוסר הזרחן בקרקעות ( עי דרו...  To the book