קונסולידאציה וסיכויי הפיתוח

בשנת 1960 הוכרז איזור הפיתוה של ה'אדמות הבתולות' כיחידה אדמיניסטראטיבית עצמאית בתוך הריפובליקה הקאזאקית . תחומו 600 אלף קמ"ר ואוכלוסייתו לערך שלושה מיליון נפש . ( 1963 ) קצב גידול האוכלוסיה היה מן המהירים בברית המו עצות : 80 % בעשרים השנים שבין 1945 ל , 1965 לעומת 11 % בברית המועצות כולה . גידול זה רובו בהגירה של אוכלוסיה הדשה אל האדמות החדשות . האוכלוסיה עדיין רובה חקלאית , ורק שליש ממנה מוגדר כאוכלוסיה עירונית . ( 1963 , Karsten ) החקלאות ממשיכה להיות מבוססת על גידולי בעל : ארבע חמישיות הם גידולי גרעינים , בעיקר חיטה אביבית 130 ) מיליון דונאם ב . ( 1960 עיבודים אלה נעשים בעזרת מיכון חקלאי מרשים r כמאתיים אלף טראקטורים ( בעלי הספק של 15 כ"ס בממוצע 77 , ( אלף מכונות קציר ודייש . אך עדיין תלוי כל התחום הגדול הזה בחסדי הגשמים , והבצורת חייבת להילקח בחשבון כגורם של קבע . בצפון מזרחו של האיזור מצוי הנהר אירטיש , הניזון משלגי הרי האלטאי . נהר זה —ואולי נהרות סיביר האחרים—עלולים לשנות את מהותו החקלאית יישובית של האיזור , על ידי הפיכת אדמות בעל לאדמות מושקות , העשויות לספק את יבוליהם ביתר ...  To the book