הנוודות

במקום שאין אספקת מים להשקיית שדות , ד ) רי השימוש בקרקע לצורך מרעה נוודי בתחומים הצחיחים למחצה היא אולי השיטה היחידה העשויה לקיים אדם , אם כי ברמת חיים נמוכה . המרעה , במידה שיש איזון בין שטח המרעה לבין מספר ראשי הצאן או הבקר , הוא אף השיטה היותר נכונה לשימור הקרקעות , נכונה יותר מחק לאות הבעל הפולחת את הקרקע , הורסת את הקרומים , ובמקרה של סחיפה רוחית ( בשנת בצורת ) או נהיית ( בשנת שטפונות ) מאפשרת הרס קרקע רב יותר . מובן שלגישה זאת אין יסוד אם קיים רצון להעלות את רמת החיים של תושבי האיזור הצחיח למחצה . אין הנוודות יכולה להתחרות עם צורות שימוש קרקע מפותחות יותר . ואמנם , בעשרות השנים האחרונות עלתה רמת החיים של החקלאי באיזור הצחיח למחצה , המתקיים על עיבודי בעל , על זו של הרועה . אך המעניין בנוודות—אף אם יש להניח , שצורת חיים זו הולכת ונעלמת ממפת העולם—הוא , שאין היא רק שיטת שימוש בקרקעות , אלא דרך חיים מיוחדת , הקשורה בארגון משפחתי ושבטי וב ארגון כלכלי בעל מערכת יחסים עם העולם שמעבר לגבול הצחיחות . צורת חיים זו קשורה בגידול תבואות בעל ביחסים שונים ; יש שגידולי התבואות הם עיסוק שולי...  To the book