פרק שני החוזה עם השטן

K " מה מאוד סתום היה נראה בעיני יווני אמיתי איש התרבות החדשה , פאוסט " ... כך אומר ניטשה בהולדתה של הטרגדיה . לעומת שלוות התרבות האלכסנדרונית והביטחון הסוקרטי בכוחותיה של הדעת האנושית , ולעומת העולם המיתי של הקדמונים , עומד הסמל הזה של אי שקט מודרני , "פאוסט , העובר בסערה וללא סיפוק את הפאקולטאות כולן , המוסר בצמאון הדעת את נפשו לכישוף 1 ולשטן " ... ניטשה לא הוסיף על ההערה הזאת ; אוסוולד שפנגלר , תלמידו , הוא שטען שהרעיון הפאוסטיאני הוא הגורם היסודי והמכריע בחשיבה המדעית 2 המודרנית , המפתח ל"היערכות דינמית חדשה של העולם " . יתר על כן , מדובר בתופעה מערבית נוצרית ; שמץ ממנה היה אפשר לראות כבר בימי הביניים המאוחרים , אצל לאונרדו דה וינצ'י , אבל למעשה ראשיתה בימי הרפורמציה . החשיבות המפורשת שהנצרות מייחסת לנפש הפרט ולכוחותיה הלא מוגבלים היא שעתידה להעמיד בסופו של דבר את האדם החדש . שפנגלר היה סבור שמרטין לותר הוא האדם החדש . "לותר הוציא לחופשי את האישיות הפאוסטיאנית . הכומר המתווך , שקודם לכן עמד בינה לבין האל הנצחי , סולק מדרכה , ועתה נותרה לגמרי לבדה , ברשות עצמה , והיא הכומר והשופט של ...  To the book