|
|
ויהי בשנת תשע וחמישים שנה לחיי יצחק בן אברהם , ורבקה אשתו עודנה עקרה בימים ההם . ותאמר רבקה אל יצחק : הלא שמעתי אדוני כי גם שרה אמך היתר . עקרה בימיה עד אשר התפלל עליה אדוני אברהם אביר , ותהר לו . עתה עמוד והתפלל אל האלהים גם אתה , וישמע תפלתך ויזמר אותנו למען חסדיו . ויען יצחק את רבקה אשתו לאמר r כבר התפלל עלי אברהם אבי אל אלהינו להרבות זרעי , עתה ממך היתד , העקרות הזה אלינו . ותאמר לו רבקה י אך עתה קום והתפלל עלי גם אתה , וישמע ה' את תפילתך , ונתן לי בנים . וישמע יצחק אל דברי אשתו , ויקומו וילכו יצחק ורבקה ארץ המוריה להתפלל שם ולדרוש שם את . 'ה ויבואו עד המקום ההוא , ויעמוד יצחק ויתפלל לנוכח אשתו אל ה' כי עקרה היא . ויאמר יצחק : ה' אלהי השמים והארץ , אשר טובך וחסדד מלאו כל הארץ , אתה אשר לקחת את אבי מבית אביו ומארץ מולדתו ותביאהו אל הארץ הזאת , ותאמר לו : לד ולזרעך אתן את הארץ , ותבטיח אותו ותאמר לו : ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול הים , עתה יאמנו דבריך אשר דברת אל אבי , כי אתה ה' אלהינו עינינו עליך לתת לנו זרע אנשים כאשר הבטחתנו , כי אתה אלהינו ועליך עינינו . וישמע ה' את תפילת יצחק...
To the book |
|
|