|
|
ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד בכל ארץ כנען , ולא יכלו יושבי הארץ לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא מאד . ויקם אברם הוא וכל אשר לו , וילכו וירדו מצרימה מפני הרעב , ויהיו בנחל מצרים , וישבו על הנחל ימים לנוח מפני הדרך . ויתהלכו אברם ושרי אשתו על שפת נחל מצרים , ויבט אברם אל המים וירא את שרי אשתו כי יפה היא מאד מאד . ויאמר אברם אל שרי : אחרי אשר בראו האלהים במראה הטוב הזה , ירא אני את המצריים פן יהרגוני ולקחו אותן / כי אין יראת אלהים במקומם . אך זה אשר תעשה עמי , אמרי נא לי אחותי את לכל אשר ישאלו אותך עלי , למען ייטב לי ונחיה ולא נמות . ויצו אברם גם לכל האנשים אשר באו אתו מצרימה מפני הרעב וגם אל לוט בן אחיו צוה לאמר - . כי ישאלו אתכם המצריים אל שרה (!) ואמרת : אחות אברם היא . ובכל זאת לא בטח אברם בהם בדברים האלה , אך לקח את שרי ויתנה בתיבה ויסתירנה תחת הכלים אשר להם , כי ירא מאד אל שרי מפני רעת המצריים . ויקם אברם וכל אשר אתו מנחל מצרים ויבואו מצרימה . המה באו בשערי העיר וכל שוערי העיר עמדו עליהם לאמר ו תנו מעשר המלך על אשר בידכם ואחר תבואו העירה . ויעש אברם והאנשים אשר אתו כן . ויבוא אברם והאנש...
To the book |
|
|