הקדמה

שלושה היסטוריונים יווניים גדולים השאירו לנו את יצירותיהם בשלימותן או בחלקן . הרודוטוס גילה נושא נכבד , שהיה שקול , לדידו , בערכו נגדמלחמת טרויה המהוללת באפוס — את עצירת תהליך הכיבוש הפרסי על ידי עם קטן ומפולג — ותיאר את נושאו בעטו של חוקר וסופר מחוק . תוקידידס קבע , כי מלחמת אתונה בספארטה תעלה בחשיבותה על כל הקודמות לה וטבע בה את חותמו זה לכל הדורות בעומק מחשבתו ובלשון אומן מאולצת הגובלת לעתים באיפול , מדעת או שלא מדעת . פוליביוס , שחשיבות נושאו וכושר החקירה שלו אינם פחותים מאלה של קודמיו , אינו מחונן בעמקות מחשבה מקורית או בחן סופר לא תמצא בחיבורו פניני לשון או סיפור ולא סתומות הנובעות מלשונו . אדרבא , הוא מגבב מלים ומשפטים לפעמים עד כדי מלל ריק , ולכן הרשיתי לעצמי לעתים לקצר את התרגום מבלי להעיר על כך , כדרך מתרגמים אחרים . לשונו יבשה , משפטיו ארוכים מאוד , בסגנון המשרדים של מלכי המדינות ההלניסטיות , ולכל אלה נוספת נטייתו ללמד את הקורא לקח בכל הזדמנות ו אין הוא מוותר על שום אפשרות להסביר אפילו דבר פשוט ביותר ומובן מאליו . הוא מסוג הסופרים שסגנונם משתפר בתרגום . רק לעתים רחוקות משתמ...  To the book