ב. עיקרו של המהלך החדש

המעיין בספר 'נועם אלימלך' לר' אלימלך מליז'נסק ימצא בו את קשת העניינים והמוטיבים הרעיוניים המאכלסים את ספרותה של החסידות מראשיתה ועד עצם היום הזה , כגון ענווה והתפארות עצמית , אין ויש על משמעותן המגוונת , דבקות , שברוב המקומות היא אקוויוולנט לנאמנות , התמסרות וכדומה , ובמיוחד העלאת הניצוצות . מכל מקום , רעיונות אלה בספר 'נועם אלימלך' אינם פרי רוחו של ר' אלימלך . ואם לכך נתכוון הורודצקי באומרו כי ר' אלימלך 'לא גלה חדשות בתורת החסידות - "' הצדק עמו . הוא הדין באשכולי " , שהדגיש אל נכון את השפעתו הגדולה של ר' אלימלך על הבאים אחריו , אך הוסיף ואמר : 'אבל יותר משלמדו ממנו את תורת החסידות למדו ממנו את תורת הצדיקות ואת ההתנהגות הצדיקית , ' כאילו 'תורת החסידות' ו'תורת הצדיקות' אינן היינו הך . דומה שקולעת יותר היא אמירתו של דובנוב : 'בשעה שלא חידש ר אלימלך בתורתם העיונית של הבעש"ט והמגיד , חידש הרבה בשיטת הצדיקיות המעשית , כלומר בזה שעשה אותה לשיטה מיוסדת של תורת החסידות . ' אולם זכותו ההיסטורית העיקרית של ר' אלימלך בתולדותיה של החסידות בפולין ומחוצה לה איננה בפרקטיקה צדיקית זו או אחרת , או ב'צד...  To the book