הדעת הרווחת כי קבלת התורה על ידי משה בהר סיני היא ראשיתו של תהליך רוחני פנימי המתחדש ללא הרף , וכן תפיסת הצדיק בגלגולו של משה מקבל התורה , ולמצער כניצוץ מנשמת משה - הן אחד מיסודותיה הרעיוניים של אמונת צדיקים . הצדיק , המשה שבדור , מקבל או מפענח פן חדש מפניה הפוטנציאליים של התורה , היוצא מן הכוח אל הפועל . מכאן חובת האמונה בצדיק , אמונה שפירושה הממשי הוא זיקה אישית אל צדיק זה או אחר . הבנה זו באמונת צדיקים משתמעת ממקומות רבים בספרותה של החסידות , ואפשר להמחיש זאת יפה בדברי ר' יעקב אהרן יאנובסקי בספרו 'בית יעקב . ' וזה לשונו : 67 נחמד מזהב , פיעטרקוב , 1909 עמ ' . 69 68 שארית ישראל , יצא לאור עולם ע"י מיכאל לוי פרומקין , , 1864 Lemberg שער הזמנים , שער ב' לשבועות , יב , ע '' ד . כמו שהיה בעת קבלת התורה , כמו כן בכל יום ויום , כי התורה הוא נצחי , ולכן אנו אומרים ' נותן התורה , ' לשון הוה , כי ענין קבלת התורה ישנה בכל זמן ונוקב והולך עד סוף כל הדורות . אמנם אי אפשר לבוא לבחינה זו כי אם על ידי דביקות בצדיק הדור , אשר הוא בחינת משה [ ... ] כמו שקבלת התורה היתד , על ידי משה , כן בכל דור ודור ...
To the book