( זוהר , גכט , ע"א ) עוד מוטיב חשוב הנוגע לסמכותו הרוחנית , המטפיזית של הצדיק , ששימש את ראשי החסידות בתעמולתם הצדיקית העצמית , מקורו אף הוא בספר הזוהר , כנרמז לעיל , וביתר פירוט : ( זוהר ג , כט , ע"א ) 'ונפש דתלמיד חכם אתקריאת שבת מלכתא נפש יתירה דשבת' ( נפש יתירה על פי ביצה טז , ע"א . ( ועוד , 'רבי יהודה קארי ליה ( לרשב"י ) שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב ( שמות כ , י ) "שבת לה , "' מה שבת לה' קדש אף ר"ש שבת לה' קדש' ( זוהר ג , קמד , ע " ב . ( ויש לזכור את מעמדה של שבת בתלמוד ובמדרשים ובספר הזוהר . הוסף על כך כי השבת היא חוויה רוחנית וגשמית השתולה בנפשו של היהודי מכוח המציאות בבית וברחוב , ובמיוחד בעיירות שבמזרח אירופה . עד כמה חשובה היתה אצל רבים מראשי החסידות הגדרת מעמדם הרוחני כשבת , לא רק כמטפורה , או כדימוי להתקשטות בנוצותיה של קדושת השבת , אלא כעניין שיש בו כדי לחייב מסקנות אופרטיביות ביחסי צדיק וחסיד , יוכיחו דברי ר' יעקב יוסף מפולנאה , סופרה הראשון של החסידות שבהם נאמר כי התלמיד חכם הוא בחינת שבת , ואילו המוני העם הם ימות החול , וכידוע שימי החול הם הכנה לשבת . מכאן כי המונ...
To the book