דבר זה ראוי להטעמה מיוחדת נוכח קביעותיו של יוסף וייס בסוגיית המחשבות הזרות והרעות , שהזכרתין בקצרה בפרק השלישי ובפרק החמישי . וראוי להרחיב בהן את הדיבור כאן , ולהאירן על פי המציאות הספרותית הרעיונית שבספרי דרוש ומוסר . מדברי וייס עולות חמש מסקנות חשובות : ( א ) המגידים והמוכיחים מחוג ראשית החסידות שהבעש"ט השתייך אליו , נפשם לקתה בהרהורי עבירה קשים , שמכינים בפיהם 'מחשבות זרות , ' וכן 'מחשבת פיגול , ' 'מחשבת און' ועוד , ולימים , בתולדות החסידות , הם נקראים אך ורק 'מחשבות זרות ; ' ( ב ) הרהורי עבירה אלה , וכן תודעת כשלונם המקצועי כמוכיחים , הם שמונחים ביסוד התורה על ירידת הצדיק ממעלתו לשם תיקון המוני העם , ובמיוחד 38 תולדות יעקב יוסף , קעב , עמודה א . 39 שם , לה , ד . 40 ראה 'מגיד דבריו ליעקב' ( הערה , ( 31 סי' קיח ; נג ; מ ; לד ; ועוד . החוטאים שבד . ם , תורה שהיא פרי התכוננותם העיונית והמעשית של מגידים אלה ; ( ג ) חידושו של הבעש"ט לעומת קודמיו בחוג המגידים הוא בהר חבתה של תורת החוג והוראותיו השונות בעניין העלאתן של המחשבות הזרות והרעות ; ( ד ) משמעותו של חידוש זה היא 'בדימוקראטיזציה י...
To the book