|
|
אחד הביטויים החותכים לראדיקאליזם דתי מחוץ לספיחי השבתאות , שהוא גם אחד הסימנים המובהקים למבוכה הדתית במזרח אירופה במאה הי"ח , שעמדתי עליו בקצרה במקום אחר , 1 הוא ההוראה המחייבת עשיית עבירה בכוונה תחילה , לא מחמת כניעה לתאוות אסורות , אלא על מנת לקיים תשובה , הוראה שפנים רבים לה בספרי דרוש ומוסר . יסודה בדרך כלל בשלוש הנחות : ( א ) תשובה היא אחת מתרי"ג מצוות ; ( ב ) בכוחה של תשובה לתקן את העולמות ולהחיש את הגאולה על ידי העלאת ניצוצות הקדושה מן הקליפות והחזרת ההארמוניה בעולם האלוהות , וכן גדולתה של תשוב < 1 מנקודת מבט של התעלות אישית , היינו מבחינת מעלתם המופלגת של בעלי תשובה לעומת צדיקים גמורים שלא חטאו מעולם , על פי מאמרים תלמודיים ידועים ; ( ג ) מצוות תשובה מתייחדת משאר מצוות עשה , שהיא כרוכה בעבירה תחילה , היא תולדתה של זו , כפירוש הכתוב בקהלת ז , כ ו 'כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא' — אין אדם מגיע למדריגת צדיק אלא לאחר שקיים מצוות תשובה , והיינו לאחר שחטא ושב . אד בצדה של הוראה זו סיוגה וצמצומה לעבירה אחת חד פעמית , וזו על סמך כפל הלשון במאמר שבמסכת יומא 1 'האומר אחטא וא...
To the book |
|
|