ניטשה: נפש יצרית

ניטשה כותב בפתח סעיף 333 של ספרו המדע העליז , תחת הכותרת "מאי משמע להכיר , " ? את הדברים הבאים : " לא לצחוק ולא לקונן ואף לא לגדף , רק להבין , " אמר שפינוזה , בפשטות וברוממות כדרכו . ואולם : מהי אותה הבנה ביסודו של דבר , אם לא זו הצורה בה נוכל לחוש בבת אחת בשלש ההיפעלויות ההן ? אם לא תוצאה של אלה היצרים , השונים והמנוגדים זה לזה , הרצון להלעיג , הרצון לבכות , הרצון לגדף ? ( שם : ( 343 ציטוט זה מחזיר אותנו באחת לפילוסופיה של ניטשה , לא רק בבחינת סגנון אלא גם לצללים בהם נלחם ניטשה , הצללים של החשיבה הפילוסופית השיטתית . הכלי המרכזי , שבאמצעותו נאבק ניטשה במחשבה זו , הוא תפישת הנפש שלו , שחלק מיסודותיה נרמזים בציטוט זה : לא עוד נפש המיוסדת על השכל אלא נפש המיוסדת על יצרים . כמו אצל שפינוזה כך אצל ניטשה , כפי שנראה , תפישת האלוהים מעצבת אף את תפישת הנפש . אם פילוסופיית הנפש של שפינוזה נגזרה מתוך מהות האלוהים , כישות נצחית ואינסופית , הרי שפילוסופיית הנפש של ניטשה מתגבשת במידה רבה מתוך האירוע של "מות האלוהים , " שהוא , לדידו של ניטשה , אירוע שמסמל את מותן של האמת האחת ושל החשיבה השיטתית בעת...  To the book