אמת

שפינוזה וניטשה , על אף עמדותיהם הפילוסופיות הקוטביות , לפחות לכאורה , נאמנים לתכלית החשיבה הפילוסופית , שאותה ניסח סוקרטס מאות שנים לפניהם : לא לדמות לדעת את שאינך יודע . במילים אחרות , הן שפינוזה והן ניטשה מעוניינים להציג את הפילוסופיה שלהם , כמו כל פילוסוף אחר , ככזו המונעת מצב שבו נתייחס לאשליה כאל אמת . יחד עם זאת , הם חלוקים על הדרך הנכונה להגשים תכלית זו . שפינוזה מאמין , כפילוסופים רציונליסטיים רבים , שהדרך היחידה להימנע מאשליה היא לדעת את האמת . כך הוא כותב בעיון למשפט 43 בחלק ב' של ספרו אתיקה : כמו שהאור מגלה את עצמו ואת החושך , כך האמת היא קנה המידה של עצמה ושל השקרות . ( שם : ( 175 רוצה לומר , היכולת להגשים את תכלית החשיבה הפילוסופית מחייבת , על פי שפינוזה , את ידיעת האמת . האמת , על פי מסורת החשיבה הרציונליסטית , היא אחת , כללית ומוחלטת וממנה נגזרות אמיתות אחרות ( משניות לה . ( זו הסיבה שהמהלך הפילוסופי של שפינוזה בספרו אתיקה מתחיל עם מושג האלוהים , שהוא האמת הכללית והמוחלטת ביותר ; רק ביחס לאמת זו ניתן להבחין בין אמת לבין אשליה . אשליה , לפי חשיבה זו , היא כל מה שלא נגזר ב...  To the book