הקדמה

ספר זה עוקב מקרוב אחר החשיבה הפילוסופית של שני פילוסופים , שיש ביניהם הן מן הקרבה והן מן הריחוק . הן הקרבה והן הריחוק ביניהם הניעו אותי לדון בחשיבתם זה לצד זה וזה כנגד זה . מקור הקרבה ביניהם הוא הניסיון של כל אחד מהם לנסח תפישה אתית , שאיננה נשענת על הרעיון של אלוהות טרנסצנדנטית . מקור הריחוק ביניהם הוא דפוסי ההתפלספות השונים , ולמעשה המנוגדים , של שני ההוגים . שפינתה הוא ההוגה הראשון , ואולי אף היחיד , שעומד על כך שרק החשיבה הפילוסופית חושפת את טבעו האמיתי של אלוהים מתחת לשלל האמונות הטפלות שערמו עליו הדתות . אלוהים זה הוא אלוהים פילוסופי בהווייתו , מכיוון שמהותו מתגלה מתוך החשיבה של האדם ולא מתוך אירוע של התגלות דתית . אלוהים , מורה שפינתה , הוא , למעשה , המציאות בכוליותה . רעיון יסוד זה של החשיבה השפינוזיסטית משמש את שפינוזה כדי להציע תיאור של נפש האדם , לנסח תפישת מוסר ולגבשן יחדיו לכלל השקפה אתית כוללת של האדם . ניטשה הוא הפילוסוף הראשון , שמנסה להתעמת באופן ישיר עם התופעה של אובדן האמונה הדתית בקרב אנשים רבים בתרבות המערב . הוא מכנה תופעה זו " מות האלוהים" ובוחן את ההשלכות הפילוס...  To the book