פרק שלושה־עשר הצלבנים בין התקווה המונגולית והמעצמה הממלוכית

המעצמה המונגולית . ההתפשטות מערבה . נפילת מדינת ח'וארזם . תקוות משיחיות . הולאגו כובש את פרס ואת בגדאד . קץ הח'ליפות העבאסית . השתלטות המונגולים על סוריה . המצב בארץ ישראל . הצלבנים מכריזים על נייטראליות אוהדת למצרים . הקרב המכריע בעין חרוד ונצחון הממליכים . עליית ביברס לשלטון . גיהאד נגד המונגולים ונגד הצלבנים . המתיחות סביב ארסוף . שינויים ביחסי הקניין בממלכת ירושלים . עליית כוח המיסדרים וגורמי חוץ במדינה . ללא תקווה לעזרה מבחוץ , וללא סיכוי שאפילו תגיע עזרה זו יהיה בה משום תועלת של ממש , עמדו שרידי המדינה הצלבנית מול הכוח הממלוכי של מצרים בשעה שהוא מתקין עצמו להתמודד עם המעצמה המונגולית האדירה . מועטים החורבנות בידי אדם שאפשר להשוותם לשצף ההרס וההשמד של הכי בוש המלנגוילי במחציתה הראשונה של המאה השלוש עשרה . מיש 1 רי אסיה ורמ 1 תיה נשטפו על ירי הגדורים המוינגויליים , אשר במשך דור היו מגיעים ובאים ממרכז אסיה אל הים הצהוב במזרח , אל ימות הידו בדרום , אל הים השחור והים התיכון במערב . נראה היה שרק מימי הימים והאוקיינוסים השמים גבול ליבשה מסוגלים לשמש מחסום לדהרת סוסיהם הקטנים קלי התנ...  To the book