פרק אחר־עשר תנועת מסעי־הצלב והמדינה הצלבנית במסגרות זמנן במחצית השנייה של המאה הי"ג

הגורם המונגולי במערכה שבין האיסלאם לנצרות . חולשת עמידתם של הצלב נים בדור אחרון לקיום מדינתם . סיכוייו של מסע צלב חדש . ססרות הזמן על תנועת מסעי הצלב . גלגוליה של האידיאולוגיה הצלבנית . שינוי בדעת הציבור ביחסו למסעי הצלב . מסעי אבירים לארץ ישראל וטיבם . רעיון המיסיון בדרכי שלום מתחרד , ברעיון מסע הצלב . ההרגשה הלאומית וגיבושן של המונארכיות האירופיות . האנאכרוניזם של המדינה הצלבנית . מצוות עלייה ומצוות יישובה של ארץ ישראל . הגיעה שנת . 1260 בשנה זו , שבה ציפו תלמידיו של המיסטיקאי יו י אכים מפיורה לתחילת תקופה חדשה בתולדות העולם , הוכרע גורלו של המזרח התיכון . משתי האפשרויות ; מזרח תיכון מונגולי או מוסלמי נפלה ההכרעה לצד האפשרות השנייה . התפתחותו של המזרח התיכון היתה בלי ספק זורמת , לפחות במשך תקו פה מסוימת , באפיקים שונים לחלוטין , אילו אותו קרב על יד עין חריד היה מזכה בניצחון את הכוחות המו י נגוילים , ולא את כוחותיו של שליטה הממלוכי של מצרים . אין לדעת אמנם מה היה טיב השוני . האם ניצחון זה היה משפיע על תולדות המדי - נות הצלבניות ? האם הגורם החדש , שהופיע במזרח התיכון , עשוי היה להטבי...  To the book