פרק ראשון: הומרוס והיוונים

' רוב המבקרים תמימי רעים / כתב ד"ר ג'ונסון , 'שהראוי מכול לשבח הגאוניות הוא מחבר השירה האפית . שהרי נדרש לה איחוד של כל הכוחות , שכל אחד ואחד מהם מספיק לשם כתיבת חיבורים אחרים . ' דעתו היתה נתונה אז על ג'וץ מילטון , ואת קורות חייו של המשורר האנגלי סיים במילים אלה 'יצירתו איננה הגדולה שבשירים ההרואיים רק משום שאיננה הראשונה . ' על תואר זה קנה לו חזקה לנצח הומרוס , שבפי היוונים נקרא בפשטות 'המשורר . ' לא היה משורר — ולא יוצר ספרותי אחר בכל ההיסטוריה — שמילא בחיי עמו תפקיד כתפקידו של הומרוס . הוא היה סמל ראשון במעלה ללאומיותם , סמכות שאין עליה עוררין להיסטוריה הקדומה ביותר שלהם , דמות מכרעת ביצירת הפנתאון שלהם — וגם משוררם האהוב והמצוטט ביותר . אפלטון ( המדינה , ( E 606 מספר לנו שהיו יוונים שהאמינו באמת ובתמים שהומרוס 'נתן להלס את השכלתה , וכי בשביל סידורם ושכלולם של כל העניינים האנושיים הוא הראוי לפנות אליו וללמוד מפיו , וכי הוא הוא הפייטן שעל פיו צריך אדם לכוון את מעשיו ולחיות את חייו * . ' בבואנו , לנוכח הערכה שכזאת , לעיין עיון ראשון באיליאדה ובאודיסיאה , אנו מצפים לכעין ספר תנ"ך או...  To the book