חום אינו יכול לעבור מעצמו מגוף קר לגוף חם ממנו

נ [ 266 r כאשר כתבתי את מאמרי הראשון על התורה המיכאנית של החום , היו שתי דעות שונות מקובלות בנוגע להתנהגות החום כהפקתה של עבודה מיכאנית . האחת היתה מיוסדת על המושג הישן והנפוץ מאוד' שהחום הוא חומר מיוחד' שיכול להימצא בגוף בשיעורים גדולים או קטנים ולקבוע על-ידי זה שינויי טמםראטורה . לפי מושג זה היו סבורים' שאף על פי שהחום יכול לשנות את אופן חלוקתו על-ידי מעבר מגוף אחד למשנהו ומלבד זה הוא יכול להתקיים במצבים שונים' שהיו מכנים אותם בשמות חום כמוס וחום חופשי ' הרי כמות החום שבכל המסה אינה יכולה להתרבות או להתמעט' שהרי חומר לא ניתן לבריאה ולא לכליה . על דעה זו מיוסד החיבור' שפירסם ס . קארנו בשנת 1824 ובו נידונות מכונות העובדות על-ידי חום לפי דיון עיוני כללי . קארנו חקר ובדק יפה את הנסיכות שבהן יכול החום להפיק כוח מניע' ומצא שתמיד יש מעבר של חום מגוף בעל טמפראטורה גבוהה לגוף בעל טמפראטורה נמוכה ממנו ; כן הדבר במכונת קיטור' בה עובר החום באמצעות הקיטור מן האש או מאיזה גוף בעל טמפראטורה גבוהה מאוד למעבה' למקום המכיל גופים בעלי טמפראטורה נמוכה יותר . הוא דימה את האופן הזה שבהפקת עבודה לזה הנעשה ...  To the book