תשובה על טענה בנוגע לאי־ודאותם של ניסויים

[ 205 ] והנה אני עובר מן הניסויים והתצפיות שלהם' שהיו עבודתם העיקרית והראשית' לטענה הראויה לתשומת לב יתירה מפני שהיא באה מן הניסויים עצמם . שהרי זו התרעומת הרגילה שמתרעמים עליהם ששרירות ומקריות גדולה קשורה בעשיית ניסויים רבים ; פעמים רבות מאוד תוצאתם מתחלפת ואינה קבועה' וזה לא בלבד בידי מנסים שונים אלא גם בידי אותם המנסים . לפיכך הם הוגים חששות שהתמדתם של המנסים' שאנו מרבים לדבר בה כל כך' לא תהא מועילה כל כך' אפילו כולם יהיו שווים בזהירות התצפית ונאמנים במסירת התגליות שמצאו ; שהרי מתקבל על הדעת . שהנסיונות בדורות הבאים לא יתאימו עם אלה שבהווה' אלא הרבה פעמים יבטלום ויסתרו אותם . הטענות חזקות וממשיות ; ואני רחוק כל כך מלמעט ערכם' שדעתי נוטה להוסיף עליהן עוד . אני מודה שניסויים רכים עלולים להיות לבטלה ; אם בגלל מיני נסיבות' שקשה להבחין בהן עד לאחר המעשה ; או מחמת שוני החו מרים' שפעמים מקצתם אמיתיים' מקצתם מזויפים' מקצתם פשוטים' מקצתם מעו רבים , מקצתם טריים' ואפשר שמקצתם איבדו את כוחם . ודבר זה מורגש כעיקר בפעולות כימיות' שאם הממיטים לא הותקנו כראוי אם הכוהלים הם יותר מדי או ' פחות מדי ...  To the book