על טבע החומר, ההתפשטות והריק

[ 189 ] דיינו ליתן דעתנו על זה' שהתחושות אין להן יחס אלא לאותו קישור של גוף האדם בנפשו ובדרך כלל מראות לנו מה שגופים חיצוניים יכולים להועיל או להזיק לו ; אבל אינן מלמדות אותנו אלא לפרקים ודרך מקרה' מה טיבם לעצמם . וכך לא יקשה עלינו להשתחרר מדעותיהם הקדומות של החושים ולהשתמש כאן בתבונה בלבד' המקפידה לשים לב למושגים' שהונחו בה מידי הטבע . כדרך זו נראה' שבהשקפה כוללת טבע החומר או הגוף אינו בזה שהוא דבר קשה או בעל משקל' או בעל צבע' או פועל על החושים בכל אופן אחר שהוא ; אלא בכך שהוא דבר המתפשט לאורכו ולרוחבו ולעומקו . שהרי בנוגע לקשיות אין החוש מורה לנו אלא זה' שחלקי גופים קשים מתנגדים לתנועת ידינו אם הללו דוחפות אותם . שהרי אילו היו כל חלקי הגופים באשר הם שם נסוגים באותה מהירות שבה ידינו פוגעות בהם' לא היינו מרגישים כל קשיות . אף אין זה מתקבל על הלב' שגופים הנסוגים לאחוריהם בצורה זו מפסידים בגלל זה את טבעו של גוף ; על כן אין הקשיות עיקר בו . בדרך זו אפשר להוכיח' שגם משקל' צבע וכל שאר התכונות ממין זה שאנו חשים בחומרו של גוף' אפשר לסלקן ממנו והוא עומד וקיים בשלמותו . הווי אומר : טבעו אינו תל...  To the book