|
|
[ 184 ] מלכד זה יש להעיר' שכל מעלת מהירות שנחלקה לגוף נע מוטבעת בו לפי טבעו ולא תיפגם כל עוד מסולקות הסיבות החיצוניות להאצה או להאטה , ותנאי זה מתקיים על מישורים אופקיים בלבד ; כי אם המישור נטוי כלפי מטה' הרי זו סיכה להאצה' ואילו במישור הנוטה למעלה קיימת האטה ; והיוצא מזה' שהתנועה לאורך מישור אופקי אינה פוסקת ; שהרי אם המהירות קצובה אין היא פוחתת או מואטת' ועל ' אחת כמה וכמה שאינה כלה . ועוד , אף על פי שכל מהירות שגוף רוכש בעת נפילתו החופשית נשמרת לפי טבעו תמיד וללא פגם' יש לזכור , שאם לאחר ירידה במישור נטוי כלפי מטה הגוף מוסט אל מישור הנוטה כלפי מעלה , הרי קיימת במישור השני הזה סיבה להאטה ; שהרי בכל מישור כזה הגוף לפי טבעי הוא יורד . לפיכך הרי לפנינו מזיגה של שת מגמות שונות , כלומר : דרגת המהירות שנרכשה במשך הנפילה הקודמת' שלו היתה פועלת לבדה , היתה מסיעה את הגוף עד אין סוף בשיעור קצוב , והמגמה הטבעית של התנועה כלפי מטה , לפי אותו שיעור התאוצה עצמו הקיים תמיד בכל הגופים .
To the book |
|
|