מצבם העגום של מדעי־הטבע וסיבותיו אפוריזמים בדבר פירוש הטבע וממלכת האדם

( א ) האדם המשמש ומפרש את הטבע עושה ומבין עד כמה שמניחה לו הסתכלותו בסדר הטבע ' בין בעובדות ובין במחשבה- ויותר מזה אין הוא יודע ואין ידו מעוגת . ( ב ) היד הערומה והתבונה המבודדת כוחן מועט בלבד . מעשים באים לעולם באמצעותם של מכשירים ועזרים' הדרושים לתבונה לא פחות מן היד ; וכשם שמכשירים של יד יוצרים תנועה או מכוונים אותה' כך הללו של הרוח מזרזים או מזהירים את התבונה . ( ג ) ידיעתו וכוחו של אדם משמשים במשותף' הואיל ואי ידיעת הסיבה מסכלת את יצירת המסובב . שהרי אין לצוות על הטבע אלא על ידי כניעה לו' וזו שהיא סיבה בעיון משמשת כחוק בעשייה . ( ד ) האדם בפעולותיו אינו יכול אלא לצרף או להפריד גופים טבעיים . הטבע עושה את השאר מבפנים . ( ה ) אלה העוסקים בטבע מבחינת המעשה הם המכונאי המאתימאטיקאי , הרופא' ' האלכימאי הקוסם' אבל כולם ( לפי מצב הדברים היום ) במאמץ מועט והצלה דלה . ' ( ו ) יש משום סתירה וטירוף הדעת בהנחה' שדברים שלא נעשו מעולם אפשר לעשותם בלא שימושם של איזה אמצעים שלא ניסו אותם עד היום . ( ז ) יצירות הרוח והיד לכאורה מרובות הן' אם נדון לפי ספרים ומלאכות ; אבל כל הריבוי הזה מקורו בדקדוקי...  To the book