הזמן

[ 70 ] נסמיך לדברים האמורים את עניין הזמן . ומוטב שנפתח בקושיות הכרוכות בו , בדרך הטענות המקובלות' אם הוא בכלל הדברים הקיימים או שאינם קיימים' ומה טבעו של זה . וכאן יכול אדם לשער על פי הדברים שיבואו' שאינו קיים כל עיקר או בדוחק ובמעומעם . שהרי חלק ממנו היה ואיננו ; חלק אחר עתיד להיות ועדיין איננו . מהם מצטרף הזמן' גם זה שאין לו סוף וגם כל משך זמן שהוא . ומה שנצטרף מדברים שאינם קיימים אי אתה יכול לראותו כדבר שיש לו חלק בקיים . ומלבד זה' כל דבר הנחלק' אם הוא קיים כדין שיהיו קיימים חלקיו כולם או מקצתם . אבל מחלקי הזמן הללו היו והללו עתידים להיות' ואין אחד מהם קיים' אף על פי שהוא ניתן לחלוקה . שהרי 'עכשיו" אינו הלק ; החל ק משמש מידת השלם' ובדין שיהא השלם צירופם של חלקיו . אבל הזמן אינו נחשב בצירופם של 'עכשווים . ' 2 כיוון שאפס אינו מספר , הרי שהמספר ארבעה אינו גדול מאפס , כי מספר יכול להיות גדול או קטן ממספר בלבד . בדומה לכך קיים יחס רק בין שני גדלים ממין שווה , למשל בין שני מספרים , שני גופים , שני זמנים . אך אין יחס בין אפס למספר , בין ריק לגוף , בין עכשיו לזמן . תנועת גוף כריק אינה ניתנ...  To the book