הטבע כפולות

מרקוס אורליוס רואה את הטבע , היקום , כאחרות ובשלמות , אשר מקיימת את ישותה באמצעות ההשתנות וההתחלפות ( ב , , 3 עמ' . ( 40 ההשתנות חלה על הכול והיא התנאי לסדר ובתור שכוו היא מבטאת את ההשגחה האלוהית שבמציאות , השגחה שממנה נובע הכול ( שם . ( הטבע פועל אפוא מתוך הכרח , והמועיל לטבע הוא המועיל לכלל הטבע , שהאדם חלק ממנו . 'מה שמובא על ידי טבע הכולות ושומר על קיומה הוא הטוב הגנוז בכל חלק ממנו / אומר מרקוס ( שם . ( קביעות יסוד אלה ביחס לטבע אינן משתנות לאורך כתבי מרקוס אורליוס והוא חוזר עליהן הרבה ומאירן מצדדים שונים , אבל בעיקר הוא קורא לנו להסתפק במחשבות אלה ולהפוך אותן לעיקר חיינו ( שם . ( ברור אפוא מתוך הנאמר , כי ההשגחה — שמרקוס מזהה אותה שם וגם בהרבה מקומות אחרים עם הגורל — קובעת סדר הכרחי במציאות וכי סדר זה הוא ההשתנות . כלומר : אחדותה של הכולות אינה אלא תהליך של תמורה , ולכן אין כל הבדל מטאפיסי בין המושגים סדר ואי סדר , כשם שאין הבדל כזה בין סטאטיות לבין דינאמיות . הזהות הגמורה של מושגים סותרים אלה אינה מנותחת אצל מרקוס , ואין הוא מנסה להביא לה ראיה לוגית . הוא קובע בפשטות את הקביעות ה...  To the book