|
|
מסקנות אלה של הדיון , אשר מעמידות את הנצרות כמושג פילוסופי בלבד , שהדתיות אימננטית בו ואין בה צל של דוגמאטיות , עולות במובהק בקריאתו של קירקגור לאדם להתאמן בנצרות . מכיוון שהנצרות אינה אלא התגברות עצמית של האדם , אין היא יכולה להתגשם אלא במעשיו בפועל של האדם . כמו אצל סוקראטס כן גם כאן , אנו שומעים את הקריאה להתאמן במידתו הטובה של האדם . מידת האדם , אשר עושה אותו אדם במלוא המשמעות אינה נכס שהוא קונה אותו אחת לתמיד , אלא פעילות מתמדת , שיש לרוכשה תמיד מחדש , שכן כל כולה אינו אלא פעילות . ואם הנצרות היא התגברותו העצמית של האדם על סופיותו כדי להיות אינסופי , הרי שהדרך היחידה להשיג זאת היא לעשות זאת . עשייה זאת לבדה היא הנצרות . להיות נוצרי משמע לפעול כנוצרי , להתאמן בנצרות , להתגבר על עצמו . בספרו 'אימון בנצרות , ' שבא להסביר את אופן החיים הנוצרי ואת מהות ההתגברות העצמית הכרוכה בו , אומר קירקגור , כי הנצרות היא חד זמניות מוחלטת עם ישו , שכן היא לא באה לעולם כנחמה אלא כמוחלט , כקריאה אל המוחלט אשר מופנית אל האדם . * אלוהים מופיע באדם באמצעות הנצרות על מנת לשנותו באהבתו , וסבלו על הצלב בא ל...
To the book |
|
|