האמת כפעולה מוחלטת

הפילוסופיה של ניטשה היא מעל לכול פילוסופיה של הפעולה , וזה הופך אותה למסגרת חיים , שבה אין הבדל בין היסודות הלוגיים השונים המעצבים אותה . מכיוון שהפעולה מקנה אחידות של כיוון ומשמעות , הרי שכוח החיים ועיצובם המסוים — אחד הם , כשם שהמציאות כולה אינה יכולה להיות שונה מן המחשבה שבה , שהרי הן כוח החיים הבא לידי ביטוי בהתנהגויות . מכאן שהמטאפיסיקה של הרצון לעוצמה היא בעת ובעונה אחת , ובאותו מובן עצמו , תורת ההכרה של ניטשה , כשם שאין כל הבדל בין ניסוחה של האמת הניטשאנית במושגים לבין קביעתו שלחשוב באורח פילוסופי משמע להתנסות בכול , לפרוץ כל גבול ולקבוע את ההשתנות המתמדת כערך היחיד של המחשבה המבקשת להגדיר צורה ולעצבה . איחוד אינטרסים זה בפילוסופיה של ניטשה מושג הודות לאמת שגילה , שהכול רצון לעוצמה . הרצון לעוצמה בהתגברות עצמית אינו אלא פעולה ולא יכולה להיות אמת אלא זו , ולכן האמת היא טראגדיה , בנייה לאינסוף על מנת להרוס לאינסוף לשם הרחבת העוצמה . זיהוי מופלא זה שבין החומר לבין הצורה הוא הכרחי לפעולה , שכן הוא משמעותה היחידה . ניטשה אומר בסוף 'הרצון לעוצמה , ' כי המאמץ היחיד שלו היה לפתור חידה ז...  To the book