א. מושג הסובייקט

המייחד את הפילוסופיה של סארטר מן הפילוסופיות שבהן דנו בפרקים הקודמים הוא שקובע גם את ייחודה בתולדות הפילוסופיה המערבית בכלל — קיצוניות תפישתו את מהות האדם כפרטי . ואכן , ייתכן לראות בסארטר את השיא ( מבחינת קיצוניות הגישה ) לא רי של האכסיסטנציאליזם , אלא של המהפכה הקופרניקאנית כולה . רעיון , . רות האנושית מופיע אצלו בצורה הקולנית והקנאית ביותר . בעוד שאצל קאנט וממשיכיו , כולל ניצשה , ואפילו קירקגור כפי שראינו , עמדה תמיד בצורה זו או אחרת שאלת הגבול של החירות הפרטית , אשר נתפשה תמיד כמותנית ביסוד משלים ודיאלקטי של כוללות החורגת מעבר לפרט , הרי שאצל סארטר אין עוד גבולות לחירות הסובייקט . האדם הפרטי הוא הכול , ללא כל התערבות מבחוץ , iTPiMn שסארטר מתייחס להגבלות חיצוניות , הרי הוא מתייחס אליהן רק כהזדמנות נוספת לאדם להפעיל את חירותו הבלתי מותנית . מבחינה זו מתמצה אצל סארטר עד תום האידיאל של ההשכלה האירופאית בכך , שהאדם הפרטי נעשה הכוליות , במקומה של האלוהות , ומבלי לאבד אותה שוב כמו אצל היידגר , ומבלי להגיע לכך דרך אמונה אבסורדית כמו אצל קירקגור . האדם הפרטי במציאותו הוא המגשים את האידיאל ה...  To the book