|
|
הבעיה הניצבת עתה בפני היידגר היא צורת האיפיון וההסבר של מושג ההוויה כאינסוף אפשרי של יש פנוי שהוא סובייקטיבי ואובייקטיבי כאחד . הוא מחפש מושג שימחיש זהות זו . מושג האפשרות עצמו אינו מספיק , כיוון שאין הוא מסביר די 1 את הדינאמיות הפנימית שביש הפנוי , שאינה רק היכולת להתגלות , אלא לא פחות מכך הכרח התחברותו המיוחדת במייה עם סביבתו באורח משמעותי אחיד ומגוון לאינסוף . השאלה היא אפוא על המיבנה הפנימי המקורי של היש הפנוי , שהוא היש כשלעצמו , מצד אחד , ועל אפשרות היחשפותו , שהיא אנושית בגלל עצם המיבנה הזה ממש , מצד אחר . מושג הזמניות הוא המושג המצטרף למושג האפשרות ומרכיב עמו את מושג ההוויה בכלליות של תוכן משמעותי ואינסופי . הזמניות נחשפת כאכסיסטנציאל ראשוני של האדם בהחלטיות האותנטית שלו " , העומדת מול האין מחד גיסא ומול ההוויה מאידך גיסא . עמדה דיאלקטית זו מבוססת על הצפייה לעתיד : על בסיס האפשרות של ביטולה של המציאות מכול וכול במוות עולה האפשרות של חשיפת העולם , נוצרת פתיחות לקראתו . האין הוא בסיסו הראשוני של האדם כהיות לקראת עצמו , שכן פנייה לעתיד זו היא אפשרותו האישית . 'עתיד' אין משמעו 'עכ...
To the book |
|
|