ה. התרבות כשקר וכאידיאולוגיה

בפרק זה ננסה לעמוד , לאור מה שכבר נאמר , על עקרונות היםוד שבתפישת ניצשה את התודעה והתבונה . התבונה כשקר תתגלה במלוא השפעתה בכל 66 'רצון לעוצמה 67 . 405 , ' שם , . 477 תחומי החיים והתרבות , באשר היא ראצי 1 נאליזציה של אינטרסים ומאבק כוחות , וזה שעושה אותה לא רק שקר גס וסתמי , אלא תחום מאבק ערמומי של האדם החלש , אד הרוצה לחיות . ניצשה , ובעקבותיו האכסיסטנציאליס טים , מקבלים מהיגל את הרעיון של התנכרות התבונה לאדם הפרטי , אך מסרבים לחזור ולראות זהות ויישוב הזרות בין השניים . הם מסרבים לראות זהות בין האדם הפרטי החופשי לבין הכלל החברת 5 המשעבד אותו , ופתרונם הוא בשלילת הכלליות , בתודעת ההתנכרות ובהתכנסותו של האינדיבידואלי בתוד עצמו כדי למצוא את ממשותו האמיתית . המיכאניזם הניצשאני של התודעה העצמית כהונאה עצמית אף הוא עקרון בסיס , שנבלע כולו ללא שיור באכסיסטנציאליזם . התברר לעיל כיצד אפשר , לדעת ניצשה , באורח עקרוני שתצמח התבונה מתוך החיים . עתה עלינו לראות , מדוע וכיצד היא מופיעה . התשובה יש בה מן ההמשך למה שכבר נתפרש : התבונה אף היא רצון לעוצמה , אבל של החלש . הסבל , כאשר הוא נעשה מידע , מ...  To the book