ג. טיבה של התודעה העצמית

משמעותו של מושג התבונה מתבררת אפוא לאור תפישתו של ניצשה בטיבה של התודעה העצמית . זו האחרונה טיבה בכך , שהיא ביקורתית ומתייחסת לצורותיה המובחנות — מושגיה — על פי מה שמתחייב מהג דרותיהן , שכן היא רואה את עצמה כא 1 בייקטיבית . היומרה לאובייקטיביות היא בשביל ניצשה שיא הסילוף של התהליך שת 1 אר קודם , שכן האובייקטי ביית היא ביטול החיים האישיים והיצמדות לצורות מלאכותיות , שמוענקת להן אוטונומיה מתוך רצון למצוא בהן את הגאולה לסבל . אבל אובייקטיביות זו משקפת את ריקנותו של האדם מחיים , את כמיהתו למוות . 84 דרישתו של היגל לכלליות אובייקטיבית מושגית משיגה , לפי ניצשה , ' בדיוק את ההיפר מן הכוליות והחיים שאותם היא שואפת לתפוש . האדם יכול לחשוב , להרגיש , לרצות , לפעול מבלי להיות מודע על כך , 36 ואף רוב פעילותנו האינטלקטואלית היא ממין זה ומתרחשת ללא מודעותנו אותה , 86 ואילו התודעה העצמית , מורה ניצשה , אינה בעצם אלא רק מבנה על מצמצם ומטעה . ניצשה מקדים ברעיון זה את אחד מעקרונות היסוד של סארטר בדבר התודעה הפרה רפלקטיבית . הידיעה הטבעית של האדם אינה יכולה להיות אלא הביטחון בעשייתו , תמימות מוחלטת ש...  To the book