מושג הסובייקט בפילוסופיה של היגל

שאלת טבעו ומהותו של האדם היא העיקרית בפילוסופיה של היגל , אף על פי — ואולי דווקא משום — שהיא קשורה בבעיות עקרוניות נוספות , שאינן שייכות לה במישרין . אולם משקלה המיוחד של תשובתו לשאלה זו טמון לא רק בפתרון , אלא במידה לא פחותה מכך בדרך הניתוח המיוחדת לו . המית 1 דה הדיאלקטית המפורסמת של היגל ייחודה בכך , שהיא דנה במושגיה מכל צדדיהם העקרוניים . הוא הדין במושג הסובייקט המעניין אותנו כאן . לא זו בלבד שיש בו משום סיכום לכיוון העיקרי של תולדות הפילוסופיה המערבית , אלא הוא גם מציג בעת ובעונה אחת ובצורה נוקבת ** ת משמעותו האחרת , הנשללת על ידי היגל , שדווקא היא שימשה אחר כד בסיס לםילו סופיה האכסיסטנציאליסטית . מושג הסובייקט מופיע אפוא אצל היגל בשתי משמעויותיו כמושג ( במשמעות הטכנית המיוחדת של היגל , שעוד ידובר בה ) ובפרטיות מקרית 2 שאין לה , לדעתו , לא קיום מיטאפיסי ולא קיום לוגי . על מנת להגיע למסקנתו זו חייב היגל להתמודד תחילה עם נקודת המבט המקובלת וה'טבעית' על האדם , שלה שתי בחינות מצטרפות . הראשו נה היא זו האמפירית , הקובעת על פי השכל הישר ועל פי עדות החושים שאותו א 1 בייקט חיצוני מסוי...  To the book