על פרשת דרכים

שנת הרצל מן הדין שתהא שנה של חשבון-הנפש . עלינו להתעמק ולתת דעתנו על שלוש שאלות עיקריות ו ( א ) מה מקומנו בעולם ? ( ב ) מה מצבנו במדינת ישראל י ) -ו ג ) מה הן המשימות המוטלות עלינו ? התשובה לשאלה הראשונה לא תהיה משמחת . שכן חיים אנו באחת התקופות האכזריות ביותר שבתולדות האנושות . אלה מאתנו אשר חיו במאה הי"ט מרגישים לא פעם צורד נפשי לבקש סליחה מ'מאה' זו . הרצל מתח בזמנו ביקורת קשה על המאה הי"ט . אילו היה חי אתנו כיום והיה רואה כל מה שעוללה לנו המאה העשרים היה הוא , מניח אני , בודק מחדש השקפות מסוימות שלו . הרצל לא היה ממצדדי התנועה הפאציפיסטית ; וזאת לא מפני שרצה במלחמות , אלא מפני שלא האמין כי תנועה זו עשויה למנוע מלחמות . לא הפאציפיזם — כתב במכתב —יביא לקץ המלחמות , כי אם אחד אשר ימציא חומר-נפץ חריף . והנה הגענו כבר גם לכך : לא רק שהומצאו חומרי-הנפץ החדישים ביותר , כי אם גם הגענו כבר לפצצות-אטום ולפצצות-מימן — ועם כל זאת רחוקים אנו כיום הזה מהשלום יותר משהיינו מעולם . באווירה כללית זו שבה אין אדם וחיי-אדם נחשבים לכלום והעמים אינם אלא פיגורות על לוח-האישקוקי במישחק של מעצמות המערב והמזר...  To the book