עם אחד

[ א ] עתים מביע אדם רעיון , שהוא עצמו אינו יורד באותו רגע לסוף תוכנו ופירושו , ורק בהמשך הימים אנו מכירים שיש להפוך בו ולהפוך בו כי הרבה בו . כדבר הזה אירע לו לפסוק הפשוט של הרצל ב'מדינת היהודים' ו 'אנחנו עם , עם אחד . ' לנו , בני אירופה המזרחית , לא היה משום חידוש כלל בפסוק הזה בשעתו . מאי קא משמע לן ? בוודאי , שאנחנו עם , עם אחד . כלום ייתכן לחשוב אחרת ? וידענו שהצורך להדגיש רעיון זה , אשר לנו היה כמובן ממילא , מקורו היה בעיקר במצבה של יהדות אירופה המערבית , שבה שלטה ההתבוללות באותם הימים שלטון בלי מצרים . והרצל אמנם נימק את דעתו בלשון זו : 'בכל מקום ומקום ניסינו ברצינות להיטמע בעם הסובב אותנו ולשמור רק על אמונת אבותינו . אלא שאין מניחים לנו . ' ובמקום אחר ב'מדינת היהודים' נאמר : 'אנחנו עם ; האויב עושה אותנו , למרות רצוננו , לעם . בצרה אנו עומדים יחד , ופתאום אנו מגלים את כוחנו . ' ועוד נאמר שם : 'חושב אני את טמיעת היהודים בדרך ההצלחה החומרית לתקוות שוא . בארצות שהאנטישמיות פורחת בהן כיום הזה , יסכימו לדברי . בארצות אחרות , שברגע זה טוב בהן מצבם של היהודים , יתנגדו ודאי בני עמי בכל ת...  To the book