מתוך מכתב אל ג. ס. מידלטון

אני מרגיש שהגיע הזמן להעלות לפניד שאלה בעלת חשיבות רבה לתנועת הפועלים בארץ-ישראל ולעם היהודי בכללו . כששמעתי שיש בדעתה של מפלגת העבודה לפרסם את מטרות-המלחמה שלה , עלה על דעתי שחשוב ביותר הדבר , שהצהרה זו תכלול ציון ברור , אם גם קצר , של עמדת המפלגה לבעייה היהודית ולארץ-ישראל . ידידים מסוימים , ששוחחתי עמם על כך , סבורים היו שדבר זה יהיה כמעט בלתי-אפשרי , משום שההצהרה צריכה להיות קצרה מאוד , מתייחסת רק לקווים מדיניים כלליים , בלי להיכנס לפרטים כלשהם . גם הוסבה תשומת-לבי לכך שארץ-ישראל , סוף-סוף , אינה שטח-מלחמה ולא עניין של ריב בין המעצמות הנלחמות , וההצהרה תהיה מוגבלת להגדרת התנאים שבהם מפלגת העבודה רוצה לראות את הסדר השלום . ובנוגע למצב היהודים באירופה , הצהרה כללית נגד גזענות ובעד הגנת המיעוטים תספיק — כד היתה הטענה — לטיפול בנושא . חשבתי שוב על העניין לאור שיקולים אלה , ואני חייב להודות שאני מוסיף לראות את הצעתי הראשונה לא כמחוסרת-היגיון מכול-וכול . נכון , שארץישראל לא נהייתה לשטח-מלחמה , ואולי תישאר מחוץ לתחום פעולות המלחמה עד הסוף . אבל אין זאת אומרת , שבעיית ארץ-ישראל היא מחוץ לה...  To the book