חבלי הגשמה

[ א ] במובן מסוים אפשר לומר שזמנם היפה ביותר של תנועות ורעיונות חברתיים הוא בהימצאם עדיין בשלב תעמולה גרידא וחוסר שלטון , כשכל תפקידם הוא רק לעשות נפשות ולקנות לבבות , אלא שאין עדיין בכוחם לעשות שום צעד מעשי להגשמת שאיפותיהם . בתקופת-נעורים זו בכוחן של תנועות לעמוד בתוקף על שלהן ולא לסגת כמלוא נימה ממסקנתם האחרונה של עקרונותיהן . הרעיון מרחף , כביכול , בחלל ריק , והוא נשאר בטוהרו , ומציאות יום-יום אינה נוגעת לו . הן בביקורת הקיים , והן בדימוי עתיד יפה יותר , בני-חורין הם התנועה ונושאיה לחלוטין מכל הכרח להתחשב בגורמים הנמצאים מחוץ להם . בתקופה מאושרת זו שרויה התנועה , לפי טבעה , בהרמוניה פנימית , אינה יודעת פשרות , כפופה למרותו של הרעיון הצרוף , ואינה תלויה לחלוטין בשיקולים וחשבונות תכסיסיים ; מבחינה רעיונית היא תקיפה ללא-רחמים , ישרת-קו ובלתי מסובכת ; ובעקיבות זו שלה , יושרה , טוהר-רעיונה , ההרמוניה בין המחשבה והמעשה . בין הלב והמוח —מושכת התנועה את לב ההמונים והנוער , מעוררת את דמיונם וערגונם ליום-מחר טוב יותר , פורטת על נימי האידיאליזם ועל מסירותהנפש שלהם , כי הרי היא נותנת להם הכול ...  To the book