המאבק הפולני-אוקראיני

כשנפלה גאליציה המזרחית בחלקה של אוסטריה , לאחר חלוקת-פולין הראשונה , היו הרותנים ( האוקראינים ) אומה בלי היסטוריה . במשך מאות שנים השיל השלטון הזר מן העם את השכבות החברתיות הגבוהות , את האצולה והמעמד הבורגני הדל והמפוזר ואפילו הכהונה . הללו הצטרפו לאומה הפולנית השליטה וקיבלו את לשונה ותרבותה . המוני האיכרים הדלים שנאנקו תחת עול-הצמיתות הכבד , נעזבו לנפשם , ושקעו בבערות ובקהות רוחנית . הנושא היחידי של מסורת מדינית ושאיפה מדינית בארץ היתד . האצולה הפולנית . לפיכך היה הצנטראליזם , בתקופת הקיסר יוסף השני ובתקופה שלאחריה , במגמת הגרמניזאציה הקשורה בו , מכוון בעיקר כנגד מעמד זה המגלם את הלאומיות הפולנית . הם ידעו להשתמש בניגוד הסוציאלי שבין האיכרים לבין האצולה . יוסף השני ביטל בשנת 1872 את צמיתות האיכרים , ובשנת 1848 התקינה ממשלת-וינה את חוק שחרור הקרקע , נוכח התנגדות האצולה הפולנית . בגאליציה המזרחית השתדלה הממשלה לנצל את הניגוד העמוק בין המעמד הפולני השולט ובין האיכרים האוקראינים על-ידי ויתורים מסוימים לאוקראינים בתחום הלאומי . כבר בשנות הארבעים למאה הי"ט הותרה השפה הריתנית בבתי-הספר . בשנ...  To the book