יז. כיסופי ציון

על נהרות בבל י ^ בני : T v T - ; - " גם בכינו ' כנורינו ? T על הערבים ? תלינו - T T T-: התזכר - ; • עוד פיו ישן V I T T זה ? ה תזכר : עוד מנגינה - : T זו' # תחלה הומה בעצב v : v v ; TT ומזמזמת כמו . קלחת' הרותחה על אש כיךים ? זה אלפי # נים רותח בי לבי . כאב עמום ! והזמן לוקק הפצע' כמו \ ; מרמות 1 איוב * הכלב - • . v ? על רקך תודה' הכלב - אך זה רק מפיג הלהט - רק I - המות VT - ירפאני T : " ' אך הוי ' בן אלמות אני ! ' ] ר' יהודה הלוי' להיינריך היינה , מתור 'מנגינות עבריות , ' תירגם יעקב כהן , מוסד ביאליק ] העובדות שעליהן עמדנו בפרקים הקודמים אינן חזיונות יוצאי-דופן , אלא הו- כחות של ממש למסירות שעם ישראל לא פסק לרחוש למולדתו ההיסטורית . עוצמתה שונה היתה בזמנים שונים ובארצות שונות ובתנאים ההיסטוריים המשתנים , אולם בשום מקום ובשום זמן לא נעלמה כליל . היא טבעה חותמה על כל חיי היהודי . בתפילות יום-יום של העם , במנהגיו ובטקסיו הדתיים — הגעגועים לארץ והתקווה לשוב אליה הם הנימה ד . מכרעת . יום-יום במשך דורות הכריז ישראל באוזני אלוהים והאדם על נאמנותו לציון . הגעגועים לציון שימשו השראה ליצירו...  To the book