שיבת-ציון לא פסקה מעולם מאז ימי גלות בבל . מיעוט החומר ההיסטורי מונע העלאת תמונה מדוקדקת של העלייה לארץ-ישראל במשך הדורות , ואולם העקבות ששרדו מוכיחים את רציפותו הבלתי-פוסקת כמעט של התהליך הזה . מקורות תלמודיים וערביים מוסרים על זרם ניכר של עליית יהודי בבל במחציתה השנייה של המאה השנייה ולקראת סוף המאה השלישית . בשנת —624 , 625 ערב הפלישה הערבית , היגרו יהודי בני-קינוקאע ובני-נאדיר ( ליד מדינה ) מערב לאדרעי בעבר הירדן וליריחו , לאחר שניגפו לפני מוחמד . עומר הראשון גירש את כל היהודים מחיג'אז לתאמה ( בצפון ערב ) , 15 וליריחו . ( 640 ) בין הכיבוש הערבי ובין מסע-הצלב הראשון האיטה עלייתם של יהודים מבבל , מצרים , סוריה ( במאות השמינית והתשיעית , ( אפריקה , ספרד ( במאה העשירית ) את ירידת מספרה של האוכלוסיה היהודית . ואולם מסע-הצלב הראשון כמעט הביא עליהם כליה גמורה , יהודי ירושלים נשרפו חיים בתוך בית-הכנסת , ובחיפה — נשמדו בהגנתם על העיר . רבים מאוד נמלטו על נפשם , אד עד מהרה החל במלכות הצלבנים תהליד של יישוב מחדש . כמעט בכל דור ודור היו עליות לארץ , במספרים לא גדולים בחישובי זמננו , אולם ניכרי...
To the book